-   זכות הילד לכבוד

זכות הילד לכבוד:   תולדות החיבור

ברשותנו מספר מועט של נתונים הנוגעים למקורה, זמנה ונסיבות חיבורה של היצירה, וכן למהדורה היחידה של 'זכות הילד לכבוד', שראתה אור בחייו של המחבר.

על פי המצויין בקטלוג ספריית האוניברסיטה של פוזנאן (מקור-הידיעה אינו ידוע), התפרסמה החוברת בשנת 1928, ואילו על שער החוברת מופיע התאריך 1929.

לפי עדות המחבר, 'זכות הילד לכבוד' הוא קיצור של סידרת הרצאות. ב 'מבוא לפדגוגיה מבדחת' קובע קורצ'אק : "לסדרת הרצאות שגיבשתי בחוברת קצרה נתתי כותרת: 'זכות הילד לכבוד'. המחשבה המדריכה: "הילד כמונו, הוא אדם בעל ערך" [יאנוש קורצ'אק: 'ילדות של כבוד', תשל"ז עמ' 347].

כוונתו, ככל-הנראה, לשלוש הרצאות מן השנים 1926 - 1928. יכולנו להגיע לכלל מסקנה זאת רק על סמך שמות ההרצאות וההערות הקצרות שהופיעו בעיתונות. הטקסטים המקוריים של אותן הרצאות לא נשתמרו. מובן שבלעדי ידיעת תוכנן המדויק לא ניתן לקבוע האומנם, ובאיזו מידה, 'זכות הילד לכבוד' הוא גיבושן.

הקושי נובע גם מכך שאותה חוברת דקה (או מאניפסט) מכילה את הסינתזה של השקפות קורצ'אק, המסתמנות כבר בעבודותיו המוקדמות ביותר, והיא ביטוי למאבק עקבי למען זכויות הילד שקורצ'אק ניהל מראשית פעילותו. באופן כללי ניתן לומר כי 'זכות הילד לכבוד' צמח מאותם מקורות, האחוזים בתקופתם, מהם צמחה הטטרלוגיה 'איך לאהוב ילד' ו 'רגעים חינוכיים': ואילו באופן בלתי-אמצעי מושפע תוכנו של הספרון מהרבה טקסטים מוקדמים יותר של קורצ'אק.

כבר בשנת 1899, הרבה שנים לפני פרסום 'הצהרת זכויות הילד', ניסח קורצ'אק את הנחת היסוד בקונצפציה הפדגוגית שלו, כי הילדים לא רק יהיו אלא הינם בני אדם - ועל כן זכאים לכבוד. רעיון זכויות הילד היווה מאז את החוט המוביל בכל יצירתו, והוא מופיע בגרסות שונות בהרבה מן הטקסטים הפדגוגיים, הפובליציסטיים והספרותיים שלו. פרובלמאטיקה זאת התעצמה ביצירות שנכתבו אחרי מלחמת-העולם הראשונה.

קרוב לוודאי כי הדבר קשור בהתפתחות התנועה למען פיקוח על הילד ולמען זכויות הילד, בשנים שלאחר המלחמה. תוצאות מלחמת-העולם הראשונה, טראגיות לגבי המוני ילדים, עוררו לפעולה אגודות בינלאומיות שונות. בין השאר הוקם ב-1920 "האיגוד הבינלאומי להגנת הילד", שהוליך לפרסומה של הצהרת זכויות הילד (נובמבר 1923), המכונה 'הצהרת ז'נבה'. נושא זכויות הילד הוא התמאטיקה הדומינאנטית בכמה מיצירותיו של קורצ'אק שראו אור אחרי המלחמה, כמו: /איך לאהוב ילד' (1920), 'אביב וילד' (1921), בשני הסיפורים על המלך מאתיה (1923), וכן 'כאשר שוב אהיה קטן' (1925).

בשנת 1928 התנהלה בפולין פעילות נמרצת להגנת זכויות הילד. לראשונה נקבע "שבוע הילד", שמטרתו הייתה להביא לתודעת הציבור את בעיות הילד. קורצ'אק השתתף בוועד הציבורי של האירוע. באותה שנה הכריז "האיגוד הבינלאומי להגנת הילד" על תחרות בינלאומית של ציורי ילדים על נושאים הנוגעים להצהרת זכויות הילד: בסיכומה של התחרות ראתה אור החוברת "הצהרת זכויות הילד ביצירות ילדים". כמו כן התנהל אז ויכוח ציבורי על הוספה לדיני עונשין של סעיף שעניינו התעללות בילד על-ידי המטפלים בו. בוויכוח השתתף גם קורצ'אק, שהביע דעות ספקניות על ההצעה.

'זכות הילד לכבוד' הוא ביטוי ועדות נוספת לפעולות חברתיות למען הילד שננקטו באותן שנים, ושהיצירה אף צמחה מהן במידת-מה.

כתב היד של החוברת אבד. המהדורה הראשונה וכאמור היחידה שראתה אור בחיי המחבר, התפרסמה ככל-הנראה בסוף דצמבר 1928, בהוצאת י. מורטקוביץ' (וארשה קרקוב), כספרון המחזיק ארבעים ושמונה עמודים. המהדורה הזאת משמשת בסיס להוצאה הנוכחית (1993).

© מתוך: יאנוש קורצ'אק, כתבים חלק א',
הוצאת יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה,
הוצאת הקיבוץ המאוחד
והאגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל
בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון
מהדורת 1998, עמ' 376 - 377

יאנוש קורצ'אק - הומניסט: אתר בהקמה | באמצעות: סמיוטיקה | korchak.org | יצירת קשר